פרק זה הוא בעל משמעות מיוחדת יותר בארץ שכן הוא נוגע בשואה בצורה ישירה. מרצה אורחת מארה"ב מצטרפת כמאזינה בקורס של מרצה ותיקה לאתיקה. במהלך דיון בסוגיות מוסר, האורחת מארה"ב מעלה סוגיה אשר מוכרת למרצה מן העבר – כאשר האורחת הייתה בת 6, היא הייתה יהודיה אשר חיפשה מסתור. המרצה עמדה בפני דילמה האם לעזור בהסתרתה ולבסוף החליטה למנוע זאת, בין היתר בטענה כי היא לא תוכל לשקר. המפגש המחודש שולח את שתי הנשים למסע אל העבר וההווה, כאשר עבור האישה המבוגרת יותר מדובר במסע של השלמה עם המצפון שלה, ועבור הצעירה מסע של הבנת עברה והנתיב בו עברו חייה. במהלך הפרק מובהר כי הילדה היהודיה גדלה להיות אישה נוצרית. גם פרק זה סובל מכך שאין בו די חומר לדרמה של שעה, מה שגורם לו להיות ארוך מדי. זאת למרות שקישלובסקי ניסה להילחם בכך על ידי הכנסת מוטיבים רבים והתייחסות ישירה לנושאים אשר עולים בפרקים אחרים, כולל פרטי עלילה. לכן, זהו כנראה הפרק היחיד שצריך לראות לפי הסדר – אחרי הצפייה בפרק השני ולפני הצפייה בפרק האחרון.