סרטו הארוך הראשון של טוני איירס. צ'ארלי ואנה הם חבריו הטובים ביותר של גאווין. גאווין החולה במחלה סופנית סיכם איתם שיעזרו לו למות בכבוד כשיגיע הזמן. למרות מנת יתר ענקית של מורפיום גאווין נשאר בחיים. זהו לא בדיוק המוות המכובד שהם תכננו. זוהי התחלתה של רכבת שדים רגשית העוברת על שלושתם ובני משפחותיהם דרך חוויות של צער, בגידות האשמות הדדיות. לעתים עז ומהפנט, לעתים מצחיק באופן מפתיע, "ללכת על מים" הוא סרט אופטימי על הדרך בה צער והתאבלות יכולים להוציא אל פני השטח את המיטב (ואת הרע) בבני אדם. הסרט זכה בחמישה פרסים של המכון האוסטרלי לקולנוע (ביניהם לתסריט ולשחקנית הראשית) ובפרס אהוב הקהל בפסטיבל ברלין.