סרטו של צ'ארלס ברנט הוא עוד דוגמא בולטת לקולנוע עצמאי אפרו-אמריקאי שנעשה לפני פריצתו המטאורית של ספייק לי. פירס מאנדי עובד ב"ניקוי יבש" של הוריו ומחפש את עתידו. בינתיים הוא עוזר לאחיו להתארגן לקראת חתונתו לבחורה בורגנית מבית טוב, ולחברו הטוב שזה עתה השתחרר מבית הסוהר. ברנט עשה שימוש בשחקנים לא מקצועיים, תוך שהוא משלב מלודרמה בתוך מבע ריאליסטי של התבוננות ושגרה.