הנערה מבית החרושת לגפרורים מוכרת הגפרורים מהסיפור העתיק אינה קופאת עוד למוות ברחוב הקר. בגלגולה המודרני, לפי חזונו של קאורסמקי, יש לה עבודה קבועה ומונוטונית, על פס היצור של מפעל לקופסאות גפרורים. הוריה אינם מתגוררים עוד ברחוב, השבח לקידמה, אלא בדירה קטנה ומעופשת בשדרות הפועלים 44 (כך במקור). עכשיו היא משלמת את שכר הדירה שלהם מדי חודש, ועדיין מחפשת לשווא טיפת חום אנושי - אך היא תמיד נשארת אותו פרצוף אנונימי, שקיומו פשוט ואכזרי בתכלית. אקי קאוריסמקי נותן לה שם - אייריס, וכאשר כלים כל הקיצים, מספק לה תשובה פנטסטית, לסוף הדטרמיניסטי שמייעדות לה החברה המודרנית והאגדה העתיקה.