השנה היא 1919, מלחמת האזרחים ברוסיה. בתוך כאוס המלחמה עוזרים לצבא האדום במלחמתו נגד תומכי הצאר ה"לבנים" קומוניסטים הונגרים והסרט עוקב במיוחד אחרי קורותיו של אחד מהם הנופל בשבי ונמלט. ליד נהר הוולגה מתחלפת אחיזתם של האויבים במנזר ובבית חולים שדה. לאף אחד מהצדדים אין תוכנית לחימה מסודרת, השבויים מוצאים להורג, כל צד מתעלל בתורו באחיות בית החולים ובתושבים. יאנצ'ו מציג את המכאניקה של הכוח. הדמויות מזוהות לפי אפיונן הפוליטי ולא כבני אדם בעלי אישיות, והמאבקים בין הלוחמים, המצולמים בשוטים ארוכים ומורכבים, מתארים את חוסר התכלית של המלחמה. אמנם מדובר בסרט שמצדד ב"אדומים", אך ברגעים רבים אנו נוכחים לראות שאינם אלא דמויות ראי של ה"לבנים".