מיכל בת-אדם היא במאית הקולנוע הראשונה והיחידה בישראל שיצרה בעקביות סרטים החל משנות השבעים ועד היום. זהו פורטרט רגשי ואסוציאטיבי של קולנוענית שהקדימה את זמנה, שחקנית יפהפייה ומצליחה שתבעה את זכותה לעבור לצד השני של המצלמה וספגה בשל כך ביקורות אכזריות. הסרט מלווה את בת-אדם בזמן צילומים לסרטה החדש ודל התקציב ואף מתעד באינטימיות את חיי היומיום לצד אהובה מזה 40 שנה, הבמאי משה מזרחי. שניהם נאבקים להמשיך לעשות סרטים למרות הגיל המבוגר והפניית העורף של הממסד. "מקווה שאני בפריים" מעורר שאלות על יצירה והזדקנות, אהבה, זוגיות וחמלה, קולנוע כזיכרון והגבול המטושטש שבין החיים לסרטים.