רגע אחרי ההצלחה של בלייד וקצת לפני הכישלון של LXG החליט סטיבן נורינגטון לביים סרט נטול רסן וללא "עזרתם" של מפיקים הוליוודים. "15 דקות של תהילה", הוא משפט המוצא של הסרט שמתעסק בצורה פרועה ומופשטת בבחור שרגע אחרי הגעתו לפסגת ההצלחה הוא נאלץ לחוות את ההתרסקות הכואבת. פס-הקול כולל קטעים נדירים של אפקס טווין, לפטפילד, אמון טובין ואחרים.