ברגעים מסוימים בסרט קשה להאמין שאחד מגיבוריו, גבר כל-אמריקאי בשם ג'רלד פוז, הוא אדם אמיתי ולא דמות שנכתבה על ידי דייוויד לינץ' או האחים כהן. בשנות ה-60 פוז קנה מוטל בקולורדו ושיפץ אותו כך שיוכל להסתתר בעליית גג סודית ולעקוב מדי לילה אחר הנעשה בחדריהם הפרטיים של אורחיו. "הם לא יכלו לשמוע או לראות אותי, אבל אני ראיתי ושמעתי כל דבר שהם עשו", הוא מספר בגאווה. לטענתו, המוטיבציה שלו היתה נעלה: לערוך ניסוי פסיכולוגי רחב היקף שיעקוב אחר ההתנהגות המינית של גברים ונשים. בפועל, פוז בילה עשורים מחייו בהצצה חסרת בושה לרגעים האינטימיים ביותר בחייהם של עשרות בני אדם - ללא ידיעתם וללא הסכמתם. (הסרט משחזר כמה מאותם רגעים אינטימיים באמצעות שחקנים). זהו לא רק סרט על אישיותו הססגונית של פוז, אלא על המפגש הדרמטי והטעון בינו לבין אחד העיתונאים המוכרים ביותר בעולם, אבי ה"ניו ג'ורנליזם" גיי טאליס. לאחר שפוז שלח לטאליס מכתב ב-1980, נוצר בין השניים קשר רב-שנים שהגיע לשיאו בכתבת ענק ב"ניו יורקר" ב-2016 ובספר בשם המציצן מהמוטל, שכתיבתו התפרשה על פני למעלה מ-30 שנה