סרטם השביעי של האחים טאביאני, שזכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, הוא יצירה פוליטית-פיוטית, עיבוד לרומן האוטוביוגרפי של גאבינו לאדה. ילד קטן בסרדיניה עובר את ימיו כרועה, בבדידות מוחלטת, ובבורות מזהירה, תחת שבטה של האוטוריטה הפאטריארכלית המסורתית. כאשר בבגרותו זוכה הנער להשכלה ואף הופך לבלשן, מאבד האב מכוחו המאגי. לפי המסורת של הניאוראליזם, מערב הסרט את המציאות הקשה בעולם הפנימי, ההזייתי של הגיבור. כאשר בלילות מוצא הנער המתבגר פורקן בעזרת כבשים, ידידותיו היחידות, נשמעת נאקת היישוב כולו, כמו מוסיקה עתיקה ועתירת חושניות.