הסרט הוא השני בטרילוגיה של סרטים העוסקים בקיבוץ, שכתב וביים נדב לויתן: הראשון - סיפור אינטימי (1981) והשלישי - אין שמות על הדלתות (1997). הסרט עוסק בתפיסות הפוליטיות חברתיות, שזעזעו את אושיות החברה הקיבוצית הסוציאליסטית בישראל בשנות החמישים. במרכזו שלושה סנדלרים חדורים באמונתם בקומוניזם, סוגדים ליוסיף סטלין, ומתקשים לקבל את העובדה שעולם אמונתם נחרב עם מותו. הם חווים את ההיסטוריה של מות סטלין, משפטו של מרדכי אורן, חשיפת פשעי סטלין על ידי ניקיטה חרושצ'וב ושיגור הספוטניק 1. ב-1996 פרסם לויתן את ספרו "מאכל תאווה", ובו קובץ סיפורים על הקיבוץ. הסיפורים "שמש האביב כבתה" ו"אין כסף, אין כלום" שמשו חלק מהתסריט של "ילדי סטלין". הסרט צולם בקיבוץ ניר אליהו.