סרטו של וואנג צ'או ("היתום מאנינג") מספר את סיפורה של עיירת כורים קטנה שנמצאת על גדות הנהר הצהוב שהולכת וגוועת. כרייה מוגזמת במהלך השנים "ייבשה" לגמרי את המקורות ורוב התושבים נאלצו לעזוב ולמצוא עבודה במקומות אחרים. בצל נוף זה הסרט מספר את סיפורם של ז'ונגמין, אשתו ותלמידו גואנגשנג. בכל בוקר יוצא האדון ז'ונגמין לעבוד במכרה מלווה בתלמידו גואנגשנג, בזמן שאשתו וילדו הולכים לעיר הקרובה למכור ירקות. בכל לילה עוזבת אשתו של ז'ונגמין את בעלה המזדקן והולכת למיטתו של המתלמד. השיגרה של השלושה מופרעת כשיום אחד פיצוץ עז מזעזע את המכרה. הניצול היחיד מקריסת המכרה הוא גואנגשנג שנאלץ להתמודד עם תחושת האשמה על מותו של ז'ונגמין, אשמה שמשנה את חייו.