היתה מלחמה, כמו תמיד. מלחמת אחים. עכשיו היא הסתיימה. באה העת להלל את הנופלים ולהוקיע את הבוגדים. שני אחיה של אנטיגונה נפלו במלחמה, האחד הוכרז גיבור וזכה ללוויה ממלכתית, השני – בוגד. גופתו הופקרה ללא קבר, מאכל לעוף השמיים. על פי צו המלך קראון, כל מי שינסה לקבור אותו – דמו בראשו. אנטיגונה, חמושה באת חפירה ובמצפון, יוצאת לבדה למאבק בשלטון. היא הולכת נגד החוק ובעד הלב ומציתה את הקרב בין מוסר לפוליטיקה, בין משפחה לעם, בין נערה צעירה לשליט זקן.