הפרק עוקב אחר שלוש דמויות אשר אין ביניהן כל מגע תחילה: נהג מונית נרגן; צעיר מרדן אשר מחפש מה לעשות עם עצמו, רוצה לפתח תמונה מן העבר ומתחיל באקטים של אלימות אקראית; ופרקליט במהלך מבחן הסמכה. למעשה, מן הפרקליט אנחנו מקבלים רק נאום אשר מעמיד ספקות לגבי ענישה אלימה, והוא מניח שאין בענישה כוח הרתעתי, אלא מימד של נקמה. הדבר נוגע במיוחד לגבי הסיבה לבצע עונש המוות, ובשאלה האם בעונש זה אין עבירה על העיקרון של "לא תרצח", גם במקרה של ביצוע פשע אלים במיוחד. יש לציין כי זהו סרט מחריד בתיאור היבש שלו של האלימות – יש סצנת רצח ארוכה ותיאור ארוך של הוצאה להורג. ספוילרים במקרה הזה לא רלוונטים למקרי המוות, כי דומה שהסרט דן בהם עוד לפני שהם מתרחשים. ההפתעות של הסרט הן צנועות יותר ונוגעות לאקטים של חמלה אשר כן מתבצעים בו, לצד תיאור יבש ולא קצר של אלימות ממנה אין מנוס. בסרט הקצר, מדובר ביצירה אשר נעה בין רגעי שיא, כמו מציגה טענות (וטענות סותרות) לגבי סוגיות הענישה. זהו סרט עם עלילה סגורה מאוד, אבל הוא כולו מתמצא בזעקת כאב מהדהדת ופתוחה.