הסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד לפרס אוסקר. הסרט מספר על סאלח שבתי, עולה שהגיע מאחת מארצות ערב יחד עם משפחתו המורחבת, אשתו ועוד שבעה ילדים (ודמות נוספת של אישה זקנה בלתי מזוהה שהצטרפה אליהם) בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה, שנות ה-50 המוקדמות. עם הגיעו ארצה נזרק סלאח למעברה ומתרגל במהירות לחיי המקום ואף מגיע למעמד של מנהיג הקהילה, שנמצאת ליד קיבוץ אידאולוגי. עם התקרבות הבחירות, אנשי מפלגת מפא"י מציעים לו אינסוף תפקידים ומותרות (כמו שיכון), ומבקשים בתמורה שיפעל כקבלן קולות ויארגן את כל המעברה להצביע עבורם. אבל סלאח הוא אדם ישר ותמים מטבעו. הוא מתמודד עם הביורוקרטיה הישראלית הצעירה, מנצל את חולשותיה הידועות ולבסוף מנצח אותה וזוכה לשיכון חדש.