אחרי שנים של פרידה מאביה, ליבי, נערה מופנמת אך ממזרה-לא-קטנה, נשלחת לישראל לחיות איתו, ונוחתת בדיוק ביום שבו פורצת מלחמת לבנון השנייה. די מהר מתברר לליבי שאבא שלה, שאול, הוא: א. טיפוס תלוש, ילדותי וחסר עכבות, וב. נמצא כרגע "בין דירות", שלא לומר- חסר בית. כדי למצוא קורת גג, הוא עולה על רעיון – השניים יתחזו לפליטים מהצפון המופגז, ויקבלו מקלט אצל משפחה בעין כרם. סוף סוף בבית "נורמלי", שאול וליבי מתחילים לבנות יחסי אב ובת. אבל הזהויות המדומות לא יכולות להחזיק לנצח, בעיקר כשליבי אוגרת זעם נעורים על כל השקרים- אלה שהיא נאלצת לספר עכשיו, ואלה שהאכילו אותה מהיום שנולדה.