אני ירושלמי הוא סרט קולנוע ישראלי, חצי-תיעודי ומוזיקלי, משנת 1971, שיהורם גאון ביים, כתב את תסריטו, שיחק בו את התפקיד הראשי, ושימש בו כקריין וכזמר. בסרט, דמות המספר (יהורם גאון), מספרת לקהל ולבחורה המלווה אותו (רחל צימרמן) על ילדותה של דמות המספר בירושלים של לפני מלחמת השחרור, על בני משפחתה, ועל הוואי החיים בירושלים. כל זאת, כשהוא עולה לירושלים, אחרי מלחמת ששת הימים, לביקור נוסטלגי בעיר. לדמות המספר יש הרבה מן המשותף עם יהורם גאון עצמו, וייתכן שהזכרונות שהיא מציגה הם אוטוביוגרפיים. הסרט מלווה בצילומים רבים של חיי היום-יום בירושלים משנת 1969, ומשולבים בו גם צילומים ישנים יותר וצילומים של אתרים חשובים בה ובסביבתה. בסרט מרואיינים גם אנשים שונים מירושלים, שמספרים על החיים בה ועל ההיסטוריה שלה. בסרט מושמעים רבים מלהיטיו של גאון, מאותה תקופה; חלק נכבד מהם כתב חיים חפר והלחין דובי זלצר.